דברים שאי אפשר לקבל במקום אחר

בן שגיא למד הנדסת תעשיה וניהול. במהלך התואר נחשף לתחום פיתוח תוכנה ואהב את התחום. אך מכיוון שהתחיל בהנדסת תעשייה וניהול – החליט לסיים.

בשנת 2016, לקראת סיום לימודיו, חיפש עבודה במקצוע שלמד. המשרות שיכול היה להגיש אליהן מועמדות – לא עניינו אותו, המשרות שנראו לו יחסית מעניינות – דרשו ניסיון (שלא היה לו), וגם השכר שהוצע לו לא היה גבוה במיוחד. בן לא חיפש הכשרה, כי לא הכיר את השיטה של אינפיניטי לאבס. הוא הגיע לאינפיניטי במקרה, דרך אחד מאתרי הדרושים.

ביום ההתאמה באינפיניטי לאבס, בן פתר את המבחן, ונזכר עד כמה הוא אוהב לתכנת. הוא עבר את המבחן בהצלחה, הבין שזה מה שהוא רוצה, שיש כאן הזדמנות, ושבועיים לאחר מכן כבר החל בהכשרה.

בן משתף: "בחודש הראשון היה לי קשה, הרגשתי שאני חלש, ואיפשהו אחרי החודש הראשון, המנטורית נטעה בי המון ביטחון והתחלתי לתפוס את העניינים. מאוד השקעתי, למדתי גם בסופי שבוע והייתי ממש בתוך זה. בנוסף, האווירה בכיתה הייתה טובה, האנשים נעימים והלמידה איכותית. היה לי כיף לבוא ללימודים, הרגשתי שאני לומד לעשות את הדברים כמו שצריך, שאני חוקר כל נושא לעומק ומצליח להגיע לפתרונות שלא קל להגיע אליהם."

בסוף ההכשרה בן התקבל בקלות למקום עבודה, אך, למרבה הצער, התקן ניסגר, והוא נאלץ להמתין שימצאו לו תפקיד חדש. זה היה מאכזב, וההמתנה לתפקיד החדש לא הייתה קלה, אך משתלמת: "מצאתי עבודה מדהימה, שבוגרי מדעי המחשב יכולים רק לחלום על מישרה כזו. במבט לאחור – התקופה שהמתנתי היא שטות. מה זה לעומת קריירה של 40 שנה? לא מגייסים פה ג'וניורים. אני לא מכיר מישהו שהגיע לכאן בשנה האחרונה ישירות לאחר סיום התואר. למרות הזמן הקצר כאן, הספקתי כבר לטוס במסגרת העבודה לטיוואן. חווייתי."

כיום, במבט לאחור, בן מספר שהוא ממליץ בחום על התכנית לכל מי ששואל. הוא אמנם אומר שהסטודנטים צריכים להכין את עצמם מראש לכמה חודשים לא קלים אבל הוא גם מדגיש שמה שקיבל באינפיניטי לאבס, ככל הנראה לא יכול היה לקבל בשום מקום אחר.